קבוצת אוכלוסייה שמוצאה בהרי הקווקז. הצ'רכסים אינם ערבים ומרביתם מוסלמים סונים.

​

במהלך ההיסטוריה התרחשו שני גלי הגירה מרכזיים של הצ'רכסים לשטחי המזה"ת:

במהלך הגל הראשון, שתחילתו בתקופת הח'ליפות העבאסית, הם הובאו כעבדים ("ממלוכים") לשורות הצבא והמינהל של הח'ליפות, עברו תהליך התאסלמות והכשרה מקצועית והפכו ברבות השנים לכוח צבאי ופוליטי חזק ביותר. במסגרת זאת הם הקימו סולטאנויות ממלוכיות בשטחי הסהר הפורה, מצרים וחצי האי ערב. האימפריה העת'מאנית שמה קץ לשלטון הממלוכים במהלך המאה ה-16, אם כי הם המשיכו להתקיים עד תחילת המאה ה-19 במצרים.

 

הגל השני הוא תוצאה של המלחמות בין האימפריה העת'מאנית לרוסיה הצארית שהובילו לכיבוש הקווקז בידי הרוסים. צ'רכסים רבים, שלא רצו לחיות תחת שלטון נוצרי, נמלטו לאימפריה העת'מאנית המעודדת אותם להיכנס לשטחה בזכות כישוריהם הצבאיים. כך נוצרים ריכוזי אוכלוסייה צ'רכסית בתורכיה, סוריה, ירדן – שם הם משמשים כשומריו האישיים של המלך, וישראל  -בה הם מתגוררים בשני כפרים בגליל: כפר קמא וריחאניה, מונים כ-4,000 נפש ומשרתים בכוחות הביטחון במספרים משמעותיים מאוד.